כאשר התחלתי את המיונים שלי לשירות הצבאי חשבתי שאהיה בבסיס סגור אבל בסופו של דבר המיונים פסקו שאהיה בתפקיד חשוב ומשובח וקרוב לבית. מאחר ואני הבת הבכורה, כל הנושא של שירות צבאי והגיוס שלי היה נושא לחגיגה גדולה בבית. ההורים שלי החליטו לערוך לי מסיבה גדולה אשר יוזמנו אליה כל החברים שלי ובני משפחה. המסיבה הייתה למעשה ארוחת ערב גדולה אשר נתנה הזדמנות לכל החברים לשבת יחד פעם אחרונה לפני שכל אחד מתפזר לבסיס אחר ולשבתות אחרות שבהן ייצא הביתה. מה שלא ידעתי שההורים שלי תכננו בקפידה זה את הרגע שאקבל את המתנה שלי לגיוס: הם רכשו לי מאזדה 6 בצבע אדום כך שיהיה לי קל ונעים יותר להגיע לבסיס ולשוב ממנו הביתה. למרות שידעתי שהשירות הצבאי שלי יהיה פשוט יחסית במובן זה שאהיה קרובה לבית, שעות הנסיעה הארוכות שצפויות לי בפקקים לבסיס וחזרה ממנו עלולות להתיש אותי לחלוטין ולכן הגעה לבסיס עם רכב היא בבחינת חלום. יתרה מכך, הרבה זמן דיברתי על זה שאילו היה לי כסף הייתי קונה, ללא ספק, מאזדה 6.
ההפתעה שההורים שלי תכננו הייתה כך: כל האורחים יגיעו ויתיישבו לאכול בשולחנות ואני אעבור בינהם ואגיד שלום ותודה רבה. באיזה שהוא שלב כשלא אשים לב אימי תיקח את המיקרופון ותבקש את תשומת הלב של כולם. היא ידעה שזה מאוד יביך אותי אבל אין מנוס – זהו המחיר של ההפתעה. אחרי שהיא תישא כמה מילים ותדבר על הקשר הייחודי שלנו היא תעבור בחיוך ותגיד שלקראת הגיוס שלי הם החליטו לעשות לי הפתעה ולקנות לי מאזדה 6 על מנת שיהיה לי קל יותר להגיע לבסיס ולשוב ממנו. היא ביקשה מאח שלי שיצלם אותי בזמן שהיא אומרת את המילים האלו וממש ניתן לראות בתמונה איך העיניים שלי נפערות ברגע שהיא אמרה את המילים מאזדה 6. לא האמנתי למשמע אוזניי: קיבלתי מאזדה 6 כמתנת גיוס?! לא יכול להיות. אבל אכן כך – המאזדה 6 המתינה לי מחוץ לאולם המסיבה ורק הייתי צריכה לבוא להתחיל לנסוע.
