כלכלת ישראל היא כלכלה מערבית מודרנית הדוגלת ופועלת על פי עיקרון הקפיטליזם. מהפך שחל הפך את החברה הישראלית מחברה סוציאליסטית לחברה שמאמינה בכלכלה ליברלית שבה אי שוויון כלכלי. הייצוא מישראל נעשה בעיקר על ידי חברות היי טק בתחומים של תקשורת ומערכות אבטחת מידע. ענפים נוספים אשר מייצאים מישראל הם ענפי התרופות, מערכות נשק, כימיקלים, מכשור רפואי, ביו טכנולוגיה, טקסטיל ויצוא חקלאי. ייצוא מישראל היה נחשב מעצמה בתחום היהלומים עד השינוי שהענף עבר וקיום הוא עדיין תורם ליצוא מישראל אך באופן מזערי לעומת שנים עברו.
רוב החברות המייצרות בישראל, פועלות ומתקיימות בזכות מערך היצוא. 90% מהייצור הולך למדינות זרות ורק העשרה אחוז הנותרים נשארים בגבולות ארצנו. תהליך היצוא תלוי בכמה גורמים: הראשון הוא הסכמי סחר עם מדינות שונות כמו קנדה, טורקיה, ירדן, מצריים, איחוד הסחר של דרום אמריקה, וההסכמים החשובים ביותר עם ארצות הברית והאיחוד האירופאי.
למרות ההסכמים הרבים שיש למדינה, ישנם פקטורים בענפים מסוימים אשר טוענים היצוא מישראל מוגבל וזה בגלל מחסור בהסכמים, בתחום החקלאות למשל, המיסוי על יצוא מישראל למדינות שאין איתם הסכם סחר עומד על 30% סכום שמהווה חסם ברור ביצוא מישראל שהרי הוא מקשה על התחרות ואפילו עושה אותה בלתי אפשרית במדינות שיש להם הסכם שמשלמות רק 5%.
כדי להתחיל וליצא מישראל בכמויות גדולות צריך רישיון יצוא ובנוסף אליו אישורים נוספים תלוי בסחורה ובכמות. לגבי יצוא מישראל בכמויות קטנות אין צורך באישור מיוחד ואפשר להתחיל מיד, חשוב להיות ער לדרישות המכס ולאישורים מיוחדים אם צריך. ברוב המקרים לא מוטל מכס יצוא על משלוחים קטנים מישראל אך כן נדרשים אישורים מיוחדים אם מדובר ביצוא חקלאי או וטרינרי למשל.
כלכלת ישראל תלויה ביצוא מישראל והוא מהווה חלק משמעותי במשאבי הייצור. כאשר אין לישראל המון משאבים טבעיים רוב היצוא הוא בתחומים של ייצור מוצרים או גידולים חקלאיים דבר שנותן תעסוקה למאות אלפי ישראלים. למרות הקשיים שהמדינה בנתיים נשארת אדישה אליהם היצוא מישראל ממשיך ולהתקיים למרות הקשיים המתערמים משנה לשנה בזכות אמונה שבסופו של דבר המדינה כן תעזור ותתמוך על ידי הסכמי סחר עם מדינות נוספות ביצואנים.
